קווים המייחדים את המפגש עם מטפל “אייכה” מצד התוכן ומצד התהליך.
במפגש בין ההורים המבקשים ייעוץ או הכוונה לבין היועץ- המטפל , נוכחת ומשפיעה מאד הגישה אותה מביא עימו המטפל אל החדר. הגישה נוכחת באמצעות התכנים אותם מציע המטפל ובאמצעות מאפייני הקשר אותו יוצר עם ההורים. בשורות הבאות אבקש לחלוק עימכם את הקווים המייחדים את המפגש של ההורים עם מטפל “אייכה” מצד התוכן ומצד התהליך. אנסה לעשות זאת מתוך הפריזמה הספציפית של מפגש עם הורים לילדים הנתונים בקושי ובסבל.
“אייכה” היא גישה העוסקת בהתפתחות ובכינונם של תנאים סביבתיים מיטביים להתפתחות. ההתפתחות המתרחשת מושפעת מהפוטנציאלים המולדים של הילד , מהסביבה האנושית בתוכה הוא מתקיים (בעיקר הוריו כמובן) ומנתונים אובייקטיביים הקשורים למציאות חייו. יחסי הגומלין בין שלושת אלה, הם שיכתיבו את מהלך התפתחותו. נפרט ונדגים מעט, על מנת להבהיר, בנוגע לכל אחד משלושת “גורמי המפתח”.
פוטנציאלים מולדים- תחת כותרת זו נכלול נטיות , מזג, כישרונות, יכולות, וכן קשיים מיוחדים, ליקויים והפרעות. הפוטנציאלים המולדים יכולים להיות שליליים או חיוביים, גלויים (כאלה שכבר באים לידי ביטוי) או סמויים.
הסביבה האנושית- תחת כותרת זו נכלול את הדמויות המרכזיות המשפיעות על הילד, תמיד נמנה את הוריו, לעיתים גם את אחיו, מוריו או דמויות נוספות. הסביבה האנושית באה לידי ביטוי באמצעות עמדות, התנהגות, התייחסות, אל הילד.
מציאות אובייקטיבית- תחת כותרת זו נכלול אירועי חיים שונים, אובדנים, פרידות, מחלות, משברים כלכליים, מלחמות, תאונות, זכייה בלוטו, ועוד. נכניס תחת כותרת זו כל מה שאנו מכנים אותו “גורל”.
בהדרכת “אייכה” אנו מתמקדים בניסיון להשפיע על הסביבה האנושית, קרי ההורים , מכיוון שזהו הגורם היחידי מהשלושה שיש לנו סיכוי להשפיע עליו…
פסיכותרפיה בילדים עצמם יכולה גם היא להשפיע על מימוש הפוטנציאלים החיוביים של הילד או הנער אך דורשת תנאים מקדימים לא מעטים, ובראשם מוטיבציה ונכונות “לקחת אחריות” על הבעיה או הקושי.
הבחירה להשפיע באמצעות הדרכת הורים ולא באמצעות פסיכותרפיה ישירה לילדים היא הכרח המציאות במקרים הבאים-
- כשהילד צעיר מאד.
- כשהילד אינו מסוגל להשתמש בפסיכותרפיה מסיבות קוגניטיביות.
- כשהילד או הנער אינו מעוניין לשתף פעולה עם פסיכותרפיה.
- כשהילד או הנער אינו עושה שימוש בפסיכותרפיה על מנת להתפתח.
- כשההערכה הקלינית היא שאין טעם בפסיכותרפיה ישירה כל עוד ההורים אינם יוצרים תנאים מתאימים להתפתחות בסביבה הטבעית של הילד.
הבחירה המקצועית להתמקד בהדרכת הורים דווקא ניזונה כמובן גם מהשקפת העולם של המטפל ומהסולם הערכי עליו נישען. מטפלים המאמינים באפשרות של התפתחות כמעט בכל גיל ואפילו בתנאים קשים מאד, יבקשו לסייע להורים להתפתח , כך שיוכלו לכוון את ילדיהם להתפתחות.
גישת “ההורות המגדלת”, אייכה, מבית מדרשו של ד”ר איתן לבוב מתווה עקרונות סדורים באמצעותם יכולים הורים להשפיע באופן מכריע על מימוש הפוטנציאלים החיוביים של ילדיהם. כפי שצוין למעלה, ישנם פוטנציאלים ייחודיים המבחינים בין אדם לרעהו וישנם פוטנציאליים חיוביים המשותפים למרבית בני האדם ואולי אפילו לכולם. נפרט.
- פוטנציאליים חיוביים ייחודיים- באים לידי ביטוי בעיקר בתחום הכישורים והכישרונות- אינטליגנציה גבוהה, יכולת ריקוד, יכולת משחק,יכולת אתלטית, חוש עסקי ועוד ועוד. ישנם הסבורים שחלק בלתי נפרד מהמימוש האישי של כל אחד ואחד מאיתנו טמון באיתור הפוטנציאל החיובי הייחודי לכל אחד מאיתנו, ושהוא תמיד נמצא שם ממתין להתגלות….
- פוטנציאלים משותפים חיוביים: לכל בני האדם יש יכולת למידה, לכולם יש יכולת לפתח את המידות. התפתחות המידות היא נרכשת והיא תוצאה של הכוונה ומאמץ. נכלול כאן את היכולות-מיומנויות הבאות:
- אחריות.
- איפוק.
- התמדה.
- התחשבות.
- הכרת תודה.
- יכולת טובה דיה להתמודד עם קשיים ומכאובים.
- יכולת טובה דיה להתמודד עם תסכולים וכישלונות.
- יכולת טובה דיה להתאמץ לשם השגת מטרות אישיות וקבוצתיות.
- יכולת טובה דיה לביטוי אישי.
- יכולת טובה דיה להגנה ושמירה עצמית.
פוטנציאלים שליליים המשותפים לכלל בני האדם-.
- תוקפנות חסרת רסן.
- התנערות מאחריות.
- התמכרות.
- אנוכיות.
- ניצול.
- אכזריות כלפי העצמי או כלפי האחר.
- עצלות, רפיון.
- בלבול .
- התמסרות לפחד.
- נסיגה וויתור על התמודדות.