באַיֶּכָּה מייחסים חשיבות רבה לקיום מחקר אשר יבחן את השיטה, את ישימותה (feasibility), השפעותיה ויעילותה (efficacy), בשדה החינוכי ובשדה הקליני.
מחקרים בהובלת פרופ’ נורית ירמיה מהאונ’ העברית, ירושלים
בימים אלה קבוצת דוקטורנטים בהנחיית פרופ’ נורית ירמיה מקדמים 3 עבודות דוקטורט בשילוב עם מחקרי תיזה של סטודנטים בתואר שני.
עם השלמת איסוף הנתונים יתפרסמו ממצאים ראשונים.
מחקר שנערך בשיתוף עם מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל
המחקר נערך ע”י ד”ר שירה ברזילי ופרופ’ אלן אפטר, מהמרפאה לרפואה פסיכולוגית בביה”ח שניידר, אוגוסט 2014.
תקציר המחקר
מחקר הפיילוט שם למטרה לבחון את יעילות שיטת אייכה בטיפול בילדים, מתבגרים ובוגרים צעירים באמצעות הדרכת הוריהם. הנחת המחקר הייתה כי טיפול בשיטת אייכה יביא לשינוי בסגנון ההורות אשר בתורו יגרום לשיפור בפסיכופתולוגיה של הילד וברמת תפקודו החברתי והכללי. כמו כן שיערנו כי יהיה שיפור בתחושת הקומפטנטיות של ההורה בתפקידו ההורי והפחתה ברמת מצוקה הורית. בנוסף ולצרכי אקספלורציה, נבדק האם בני המשפחה הנוספים (אחים) נתרמים אף הם מטיפול בשיטת אייכה כך שימצא שיפור בתפקודם ובאופן כללי ביחסים בין בני המשפחה.
שיטה:
המחקר בוצע במתכונת “לפני-אחרי”. ההורים מילאו שאלוני דיווח עצמי עם כניסתם לטיפול ולאחר 4 חודשי טיפול לפחות או בסיום הטיפול. 83 הורים השתתפו במחקר, מתוכם 50 השיבו על שאלוני המעקב והוכללו בניתוח הנתונים.
תוצאות:
בעקבות הטיפול חלה ירידה משמעותית ומובהקת סטטיסטית בכל הסימפטומים הפסיכופתולוגיים שנבדקו: בעיות התנהגות, אופוזינציונאליות, קונדקט, קשב והיפראקטיביות, חרדה, דיכאון, ובעיות סומטיות. בהשוואה לנורמות המדווחות באוכלוסייה הישראלית, בחלק מהסימפטומים הירידה משקפת שינוי איכותי מרמת אבחנה קלינית לרמה תת-קלינית. בנוסף, בעקבות הטיפול חל שינוי בסגנון ההורות, תוך הפחתה של פניות לילד מסוג סמכותני או מגונן-יתר. יחד עם שינוי זה חל שיפור בתחושות הסובייקטיביות של ההורה בנוגע למידת הקומפטנטיות והאפקטיביות שלו בהורות, והפחתה ברמת המצוקה הנפשית של ההורה. נמצאה תמיכה חלקית להשערה כי טיפול בשיטת אייכה יביא לשיפור בתפקוד החברתי והכללי של הילד. האמהות דיווחו על שיפור ברמת מסוגלות חברתית ובתפקוד הכללי, אך לא בבעיות עם קבוצת השווים ובהתנהגות פרו-חברתית. האבות לא דיווחו על שיפור. לא נמצא שיפור בתפקודם של הילדים הנוספים במשפחה ובקשר בין ההורים לילדיהם. יתכן כי לא ניתן היה לצפות בשינוי עקב תפקוד ויחסים תקינים מלכתחילה של לפחות חלק מהאחים. תחושת שביעות הרצון של ההורים מהטיפול נמצאה ברמה גבוהה.
מסקנות:
הטיפול בשיטת אייכה נמצא פוטנטי ויעיל למגוון של בעיות וקשיים ובטווח גילאים רחב. יש צורך במחקר נוסף על מנת לאשש את ממצאי המחקר ולתקפם בקרב אוכלוסיות נוספות.