שיטת אַיֶּכָּה – מבט על
שיטת אַיֶּכָּה עוסקת באתגרים שמעסיקים הורים רבים. אולי גם אתם שואלים עצמכם איך לסייע לילדכם לפתח יכולות שיאפשרו לו לצלוח את ההתמודדויות שהחיים וההתפתחות מזמנים, איך לכוון ולהשפיע עליו מתוך קשר קרוב, לא דרך מאבקי כוח, ענישה או שליטה, איך להצליח לראות במדויק את צרכיו ורצונותיו בלי לאבד את היכולת לבטא את מה שחשוב בעיניכם ועוד. במצבים בהם ילדים סובלים מקשיים, אתגרים אלה נוטים להתעצם. הורים רבים מדווחים על דאגה, חוסר אונים ותסכול לנוכח קשיים של ילדיהם או לנוכח קשיים ביחסים עימם.
בשיטת אייכה הורים שמרגישים דאגה או אי נחת לגבי ההתנהגות, התפקוד, או המצב הרגשי של הילד שלהם, מקבלים דרך להפוך את הדאגה להזדמנות שמחזקת ומצמיחה את הילד. הם מוזמנים להתבוננות מחודשת על קשיים של ילדים ועל הורות. הם לומדים שפה ייחודית ועוצמתית שיש בה אפס כוחנות או השתלטות, שפה שעוזרת לילד שלהם לפתח יכולות להתמודד עם החיים בלי לפגוע, בלי להיפגע ובלי להימנע מקשיים.
הטיפול בילד על פי השיטה מתקיים דרך עבודה עם ההורים. הטיפול מתאים למגוון קשיים של ילדים ולאתגרי היחסים עם ילדים בכל הגילאים, החל מפעוטות וכלה בבוגרים צעירים. הטיפול נותן מענה למצבים שכיחים כמו חוסר שיתוף פעולה מצד הילד, קושי מצדו להרגיע את עצמו או לווסת את רגשותיו, קושי לקחת אחריות או לעמוד במשימות תואמות גיל בכוחות עצמו, קושי להתחשב באחר או להיענות לדרישות של מסגרת ועוד. הטיפול מתאים גם למצבים בהם הילד סובל מבעיות קשות כמו דיכאון, חרדה, תוקפנות מילולית/פיזית , קשיי תפקוד, הסתגרות, שימוש בחומרים, התנהגויות של סיכון עצמי ועוד.
השיטה פותחה על דר’ איתן לבוב, פסיכואנליטיקאי ופסיכיאטר של הילד והמתבגר (עוד על הרקע להתפתחות השיטה) והיא מתבססת על החשיבה הפסיכואנליטית האינטרסובייקטיבית, על תפיסת האדם ברוח הפסיכולוגיה ההומניסטית, תוך שילוב מרכיבים מתפיסת התקשורת הבין-אישית, היבטים קוגניטיביים התנהגותיים וגישה התפתחותית מקורית.
מזה כמעט עשרים שנה מטפלי אייכה עובדים עם הורים ברחבי הארץ (עוד על הטיפול בשיטת אייכה).
בשנים האחרונות השיטה גם מהווה מודל להתערבות בבתי ספר ובגנים, כאשר מנחה של אייכה עובד עם הצוות החינוכי לצורך פיתוח מיומנויות ושיפור קשיים של תלמידים ספציפיים כמו גם שינוי ביחסים בין איש/אנשי החינוך לילדים (עוד על הפעילות בשדה החינוכי) .
ייחודיות השיטה
שיטת אַיֶּכָּה מציעה זווית הסתכלות מעט אחרת על הסיבות להתפתחות של קשיים התנהגותיים ורגשיים אצל ילדים, מתבגרים ובוגרים צעירים. בשונה מהאמונה הרווחת שכאשר הילד מקבל חום, אהבה, תמיכה והתחשבות הוא ימצא באופן “טבעי” וספונטני את דרכו להתפתחות בריאה, באַיֶּכָּה אנחנו מאמינים שההנחה הזאת חסרה מרכיב משמעותי – הצורך של הילד לקבל כיוון בהיר מסביבתו.
ניסיוננו מראה שלא מעט ילדים גדלים להורים תומכים, מעניקים ואוהבים ובכל זאת ‘הולכים לאיבוד’ ומתקשים למצוא את דרכם, למצות את יכולותיהם, להיות עצמאים או אחראיים באופן תואם גיל, להסתגל למסגרות או למערכות יחסים ועוד. הנחת מוצא היא שבבסיסם של רבים מהקשיים אותם מפגינים ילדים ושמובילים הורים לפנות לעזרה, מצוי שילוב של איזו שהיא פגיעות של הילד (למשל תגובתיות רגשית מוגברת, קשיי קשב וריכוז, רגישות יתר חושית, היפראקטיביות וכו’) יחד עם קשיי הסביבה בהכוונת הילד לעבר פיתוח יכולות חיוניות.
את הכיוון – המידע הדרוש לילד לצורך התפתחותו, מקבל הילד בעיקר מהדמויות האמונות על גידולו, בראש ובראשונה – מהוריו. גם למחנכים ומבוגרים אחרים המשמשים בתפקיד מגדל יש חלק חשוב במתן המידע.
קשיים בהכוונה יכולים לנבוע ממסרים מבלבלים, לא עקביים או לא בהירים מצד הסביבה (לדוגמא, הורים שרוצים לעודד את ילדם לקחת אחריות על נושא כמו התארגנות עצמאית בבוקר, יעבירו לו מסר מילולי שהם רוצים שיתארגן בכוחות עצמו, אך בפועל כאשר לא יעשה זאת, הם ‘יצילו’ אותו מאיחור או משכחה של ציוד וייקחו אחריות במקומו).
קשיים בהכוונה יכולים גם להופיע כאשר המסר ההורי מועבר באופן שאינו מתאים ולמעשה ‘מפספס’ את עמדתו הרגשית של הילד ודומה להעברת תשדורת ב’תדר’ אותו הילד לא יכול לקלוט. לעיתים נוצר מצב בקשר הורה-ילד, בו הילד אינו רואה את ההורה. ההורה על רצונותיו וערכיו ‘מחוק’ ובמצב כזה יתקשה להוות דמות מכוונת עבור ילדו.
דימוי מרכזי באַיֶּכָּה הוא המגדלור.
בדומה למגדלור שתפקידו לכוון ספינות על ידי כך שהוא מאיר את עצמו, ההורה מוזמן ללמוד איך לכוון את ילדו ואיך ‘להאיר את עצמו’. הצעד הראשון הוא להבהיר לעצמו מה מדאיג אותו ביחס לילדו ואיזה יכולות חשוב לו שילדו יפתח או יחזק. ההורה מוזמן לזהות את ערכיו, את מגבלותיו ורגשותיו במפגש עם ילדו ולומד איך לבטאם באופן שמותאם לעמדה הרגשית של ילדו, בצורה בהירה ולא כוחנית.
השפה שאנו מלמדים את ההורים היא ‘שפה מגדלת’.
‘שפה מגדלת’ היא צורת תקשורת בין הורה לילדו, אותה לומדים ההורים בתהליך ההדרכה. תפקיד ה’שפה המגדלת’ הוא לכוון את הילד בהתאם לערכים והיכולות שההורה מאמין שהם חשובים לתהליך ההתפתחות והצמיחה של הילד מבלי לרמוס את הילד ואת רצונותיו. ‘השפה המגדלת’ מחזקת את התקשורת הבונה בין שני השותפים לקשר ואת הקשר עצמו. היא כוללת גם תשומת לב לצורות תקשורת והתנהגויות לא מועילות, אותן ההורה לומד להפחית כדי לסלק מכשולים בדרכו של הילד להתפתחות ולגדילה.
שיטת אַיֶּכָּה מזמינה הורים וגם אנשי חינוך לתהליך של התפתחות לקראת מפגש מיטיב ומגדל עם ילדיהם (ועם עצמם). השיטה נמצאה יעילה ביצירת שינוי מובהק בתפקוד ובמצבו הרגשי של הילד, ברמת המצוקה ההורית ובאופי היחסים בין ההורה או המחנך לבין הילד, גם כשהילד אינו משתף פעולה עם ניסיונות טיפול בו, או אינו מגיב במידה מספקת לטיפול אישי.
לסיכום, שיטת אייכה:
- מאפשרת טיפול במגוון קשיים התנהגותיים ורגשיים של ילדים באמצעות עבודה עם ההורים (ו/או המורים).
- יעילה גם במקרים בהם הילד מסרב לטיפול.
- מפתחת אצל הילד יכולות חיוניות להתפתחות בריאה.
- מנכיחה את ההורה ואת הערכים החשובים לו בקשר הורה-ילד ומציידת אותו בכלים להשפיע על ילדו באופן לא כוחני .
- מתאימה לטווח רחב של גילאים – החל מפעוטות וכלה במבוגרים צעירים.