פתיחה מאת שולה מודן

ההתלהבות שלי משיטת אייכה נולדה כאשר הזדמן לי במקרה להשתתף ביום עיון שנערך על ידי מרכז אייכה להורות מגדלת , שפתח לי חלונות לא מוכרים .כריכה קידמית-מודן
אף שחלפו הרבה שנים , אני זוכרת את המאבקים הבלתי פוסקים עם ילדיי בסגנון המוכר לכל הורה : כמה פעמים אמרתי לך …
תפסיק כבר … אף אחד לא משרת שלך … לדבר אליך זה כמו לדבר אל הקיר …
מוּכָּר ?
בלהט הוויכוח השכיח והחוזר על עצמו אין ספור פעמים , בין הורים וילדים , בין בני זוג וגם בין מדינות (!) דבר לא משתנה . כל צד נשאר בעמדתו הנוקשה .
ב ' אייכה' הכרתי מושג חדש , השפה המגדלת , שמאפשרת לכל צד לבחור אם להעליב , להעיף חפצים , לשלוח טילים או … לנקוט דרך אחרת . כל צד יקבע מה מתאים לו – להתקבע בעמדתו המוכרת
ללא תוצאות או לנהל תקשורת מגדלת .
באותו יום עיון שמעתי את סוגי המונולוגים המוכרים לי מחיי והמוכרים בוודאי גם לכם .

 

כריכה אחורית- מודן

מהר מאוד הבנתי שבהתערבויות הקצרות והענייניות שהובאו בהצגות המקרה , ההדגשים היו אחרים לגמרי . בעוד שבדרך כלל השימוש שלנו הוא בשפה מקטינה –
" אתה בלתי נסבל ",
" את בלגניסטית ",
" כמה פעמים אמרתי לך לסדר את החדר ",
" תפסיק להיות כל הזמן במחשב ",
" למה את צועקת כל הזמן ?",
ב ' אייכה ' פרשו לפניי שפה מגדלת –
" אני לא יכולה כשאתה מתעלם מבקשותיי ",
" אני לא מוכן שתזלזל במה שחשוב לי ",
" חשוב לי שתסדרי את החדר ",
" אני לא מסכים שתבלה כל היום מול מסכים ",
" אני מבקשת שתדברי יותר בשקט ".
בעזרת דוגמאות יומיומיות התוודעתי לצורת תקשורת אפקטיבית
לעומת הטרוניות והמונולוגים הבלתי פוסקים , העקרים , שמובילים לדרך ללא מוצא .
התקשורת המגדלת מקפידה לכבד גם את הילד וגם את העומד מולו , במקרה שלנו ההורים .
בתקשורת המגדלת הזכות לבחירה איזו דרך לנקוט שמורה לכל צד .
הילד יכול להיות בעמדת " תפסיק לחפור " מול ההורה .
ההורה לעומת זאת , יפתח שפה מגדלת , שמכבדת את הילד
ובכל זאת לא מוותרת על האמונות שלו ביחס לערכים החשובים
להתפתחות הילד כאדם .
שיטת אייכה מציעה שפה חדשה לתקשורת בין בני אדם במצבים
של כעס , ניתוק או חוסר אונים .
השפה המגדלת מאפשרת לדובריה לגשר על פערים בין השותפים
לקשר . היא מדברת באמצעות מילים ומעשים קונקרטיים שמטרתם
העניינית היא להעביר מסר ברור , מדויק , שמכבד את יכולתו של
הנמען לעשות את בחירותיו . מטרתם הנוספת החשובה בהרבה היא
להעניק לילד הזדמנות לפתח יכולות שיעזרו לו בהמשך חייו .
המשפטים הפשוטים האלה מגלמים בתוכם ערכים התפתחותיים
חיוניים לבריאות , לחוסן הנפשי ולהצלחת הילד .
לדוגמה :
הבלגן בחדר הוא מקור קבוע לכעסים תמידיים ללא תוצאות בין
יוני להוריו . ההורים מרגישים שהם " פראיירים ". הם משתדלים
למלא אחר בקשותיו של יוני ומסיעים אותו כמעט מדי יום לאן
שהוא מבקש , אבל הוא לא מתייחס לבקשותיהם .
אבא : יוני , החדר שלך שוב מבולגן , אני מבקש שתסדר אותו .
יוני ) חושב בליבו : ' אוף הוא שוב חופר '( ועונה : אחר כך .
אבא : חשוב לי שתסדר את החדר .
יוני טורק את הדלת ולא מסדר את החדר .
אבא מזמין את יוני לשיחה בערב ואומר לו :
חשוב לנו שהחדרים בבית שלנו יהיו מסודרים , והאחריות שלך
היא על הסדר בחדר שלך . אמא ואני החלטנו שביום שהחדר לא
יהיה מסודר לא נוכל להסיע אותך לחברים או לחוגים .
יוני : אתה מאיים עלי ?
אבא : אני ממש לא מאיים . חשוב לי שתדע שזה הכלל החדש
שהחלטנו עליו .
יוני : בסדר …
למחרת החדר עדיין מבולגן .
בשלוש אחר הצהריים יוני שואל : מי לוקח אותי לחוג כדורסל ?
אמא ) בשוויון נפש ובשקט (: אני מזכירה לך את הכלל שקבענו
שאם החדר לא מסודר לא נוכל לקחת אותך לחוג .
יוני : לא צריך טובות . טורק את הדלת . יוצא והולך ברגל למרות
החמסין מרחק הליכה של עשרים דקות .
ביום השלישי בארוחת צהריים –
יוני : בארבע אני צריך להיות בצופים .
אמא ) בשקט החלטי (: אני מזכירה לך את הכלל .
יוני : טוב טוב .
בחמישה לארבע הוא שוב אומר לאמא : " תקפיצי אותי ," והיא
מופתעת לראות שהחדר מסודר .
השינוי המשמעותי בגישה של ההורים הוא ההחלטה הברורה של
ההורים להנהיג כלל שמאפשר ליוני לעשות את בחירותיו , ואילו
ההורים , ללא כעס , מגדירים בצורה ישירה וברורה את מה שחשוב
להם בשקט ובביטחון מבלי לפגוע בחופש של הילד ומבלי להעליב
אותו ולפגוע בו .
הדוגמה הקצרה הזו שמה את הדגש על שפה מגדלת שבה פנו
ההורים ליוני על מנת להנכיח את ערך ההדדיות שחשוב להם
וקיים בכל מערכת יחסים . הערך המגדל הוא שיוני יפתח יכולת
להתחשב ולא יאולץ לסדר את החדר באמצעות עונשים . יוני יכול
היה לבחור אם … אז …; בדרך הזאת הוא יחליט מה מתאים לו וייקח
אחריות על בחירותיו .
הפנייה של ההורים אל יוני היתה מותאמת ליחס של יוני
לבקשתם , שלכאורה כבר מוכרת , שיסדר את החדר . האמירה
הספציפית הפעם היתה שונה , השתמשה בשפה המגדלת , ותוך זמן
קצר הריב נעלם ונבטו תוצאות .
באותו יום עיון , שבו הובאו דוגמאות של מצבים בין הורים לילדה
בת חמש שרוצה להישאר תינוקת , ילד מתבגר סרבן טיפול שלא
הולך לבית־הספר ומתבגרת דרשנית ותוקפנית המנהלת שיח אס־
אם־אסים אלים עם אמהּ , נדהמתי מפשטות הדיאלוג החדש וממידת
היעילות שלו . הבנתי שהתקשורת המגדלת היא כלי משובח לכל
סוג של תקשורת בונה בין אנשים , ואני משוכנעת שמקומה בכל
בית .

0