הדרכת הורים | על חירות משמעת והכוונה

הדרכת הורים עוסקת בין היתר בעצמאות, חופש, חירות, אשר הינם יעדים יקרים לכל אחד מאתנו הן ברמה האישית והן ברמה החברתית והלאומית. רבים מהפילוסופים מעמידים את החירות כאידיאל הנשגב ביותר אליו על האדם לשאוף. היה זה סארטר, האקזיסטנציאליסט שאמר – "אין האדם משועבד אלא לחירותו." בשונה מ"יחסי הציבור" הנפלאים והמוצדקים של החירות, למושג "משמעת"  יש "רייטינג" הרבה פחות טוב, והוא מעורר רתיעה ברבים מאיתנו.

לא בכדי מעורר המושג "משמעת" רתיעה ברבים. האסוציאציה המידית היא למשמעת נוקשה, כופה, אולי אפילו שרירותית. משמעת שעשויה להיות תוצאה של הפעלה של כוח של החזק יותר כלפי החלש ממנו. משמעת מסוג זה מנוגדת מאד למושג החרות ובמקרים קיצוניים אף משפיעה על גיבושה של אישיות צייתנית מדי, המוותרת על חירותה מתוך פחד וכניעה.

בשל הרתיעה מתוצאותיה ההרסניות של המשמעת הנוקשה והכופה אנו נוטים היום לכיוון של חוסר משמעת, הן במערכות חינוכיות והן במשפחות רבות. באופן פרדוקסלי, חוסר משמעת , אפילו אם הוא נובע במקור מקידושה של החירות, מוביל בעצמו לאובדן קיצוני של דרגות חופש ומאיים על החרות עצמה. אדם שגדל במרחב מופקר הופך קורבן לדחפיו וחולשותיו ואלה מאיימים על חירותו. דוגמא קיצונית אך מבהירה היא אסירים בבית הסוהר. אנשים אלה מונעים כל כך על ידי הדחפים שלהם שלחברה לא נותרת ברירה אלא להרחיק אותם ולהגביל את חירותם מכל וכל.

אל מול שני אלה, משמעת נוקשה וכופה, והיעדר כל משמעת, ארצה לדבר בשבחה של ההכוונה ביחסי הורים ילדים. הורים מכוונים יוצרים מרחב בינאישי מוסדר, בהיר, עקבי וצפוי מראש. יצירתו של מרחב זה נשענת על הקנייה בהירה של הרגלים, הקנייה של נורמות, ומתן משוב שוטף ומתאים לילדים בנוגע להתנהגותם. המשוב יכול להיות מילולי או באמצעות תגובות הוריות מעשיות שמסמנות כיוון ודרך ומאפשרות לילד להתוודע גם למחירים שיש לבחירות מוטעות.

ברמה הפסיכולוגית, קיים קשר ישיר בין סביבה הורית המספקת את כל הכתוב לעיל, לבין כינונו של אגו איתן. האגו הוא האחראי לקשר עם המציאות ותביעותיה. באגו טמונה היכולת להתמצא ולקרוא נכון את מפת המציאות ויחסי הכוחות בתוכה, כמו גם היכולת להתמודד עם כישלונות, להתמיד ולהתאמץ לשם השגת מטרות. ואולי החלק החשוב מכולם, אגו בריא הוא זה שמאפשר לנו לפלס דרך ולהתנהל בעולם באופן מווסת למרות שקיים בתוכנו גם עולם דחפי המבקש לעצמו פורקן וביטוי.

חולשת אגו מסכנת את חירותו של האדם ולענייננו, מסכנת את חירותם של הילדים והנערים הגדלים בסביבה נטולת הכוונה מספקת. חולשת אגו מפחיתה את יכולתו של הילד או הנער לבצע בחירות מושכלות ולממשן. חולשת אגו מקשה עליו לבצע את "העבודה השחורה " הנדרשת מכל אחד מאתנו בדרכו לממש את בחירותיו ויעדיו. במצב זה, חופש הבחירה שהוא לב ליבה של החירות הופך ריק מתוכן.

הסכנה הקשה ביותר לחירות במובן העמוק של המילה, אורבת מהחולשה הנובעת מהיעדר מיומנויות טובות דיין לניהול כעס ותסכול, ולניהול ההשתוקקות, הקנאה והאכזבה. ילד הנתון לשליטתם של אלה חווה עצמו לכוד בסבך יצריו הסוערים. ככל שהקושי הפנימי רב יותר, כך נדרשת מסגרת חיצונית שתסייע לילד באמצעות הכוונה ומשוב מתאים, להשתחרר מעריצות עולמו הסוער. הדרכת הורים מתאימה יכולה לסייע להורה לכוון את הילד או הנער  לראייה בהירה יותר של עולמו.

התפתחות בתוך סביבה מוסדרת, המחנכת באמצעות הכוונה לאחריות ולמאמץ, מייצרת תשתית לניהול עצמי נכון, שבו הילד או הנער אינו כפוף לדחפיו התוקפניים ואינו מנוהל על ידי פחדיו או רפיונו. המשך דרכו למימוש חירותו, מצוי כעת בידיו.

הדרכת הורים | מהם חומרי הגלם הנחוצים להורים על מנת ליצור סביבה בהירה ומכוונת?

–       ביטוי עצמי אותנטי של ההורה ללא הימנעות או הסתתרות.

–       מסרים עקביים ה"מסמנים" לילד את ציפיות ההורה ממנו.

–       עמידה על הערכים היקרים להורה, ותיווכם המילולי.

–       כינון נורמות דיבור מכבדות גם בשעת כעס, תסכול או אכזבה.

–       כינון נורמות של התחשבות ושותפות בבית.

–       תביעה מהילד למאמץ גם כשקשה לו, "שדר" של אמון מצד ההורה ביכולתו של הילד להתמודד עם קושי.

–       מתן דוגמא אישית של שליטה עצמית ויכולת לאיפוק גם בשעת זעם.

התפתחות בתוך סביבה מוסדרת, המחנכת באמצעות הכוונה מתאימה לאחריות ולמאמץ, מייצרת תשתית לניהול עצמי נכון, שבו הילד או הנער אינו כפוף לדחפיו התוקפניים, ואינו מנוהל על ידי פחדיו או רפיונו.

2 תגובות על הדרכת הורים: על חירות משמעת והכוונה

  1. מאת דפי:‏

רונית יקרה,
חומר גלם, בדרכו לייצור מוצר מוגמר, עובר תהליך של עיבוד שלעיתים עושה בו שינוי עצום. חומר הגלם הנחוץ להורה על מנת ליצור סביבה בהירה ומכוונת הוא, לפני הכל, הוא עצמו. "עצמו" המבין באמת את הצורך בשינוי על מנת להגיע למוצר המוגמר. כשיבין זאת באמת, את ההשלכות על ילדו ותוצאות התנהלותו, הכוללות כל מה שהזכרת עם דגש על דוגמא אישית לכל אלה, לא יוותר ולא יעצור בדרך, בדיוק כפי שלא יעצור העובד בטחנת הקמח הטוחן את גרגירי החיטה בדרך לייצור לחם, אחרת, לא יהיה לחם…
תודה על מאמר נוסף מעורר מחשבה ומחדד יכולתנו להבין ולהסביר.

כתבה: גב' רונית בן דב חנוך, פסיכולוגית קלינית, מנהלת מרכז אייכה להורות מגדלת

  1. מאת שרון:‏

31 במאי 2011 בשעה 22:01

הכתבה מאוד תואמת את דרכי הפעולה שלי (או את הדרכים שבהם אני משתדלת לפעול), אך מה קורה כשיש משהו אחר בתוך הכאוס הפנימי של הילד – משהו שלא מאפשר לו ויסות ולא מפני גורם חיצוני? המקום של ההורה תמיד רב משמעות ועליו לשמש דוגמא ולעזור לילד לכוון ולווסת עצמו, אך האם יש מקום שבו הילד אינו בשליטה ולא יכול להיות בשליטה על יצריו (לדוגמא, ילד שחייב לגעת כל הזמן בילדים אחרים או להתנגש בהם) ללא קשר למה שיש סביבו (הסביבה תעצים את מה שכבר קיים)? איך עוזרים לילד קטן לווסת את עצמו מעבר למה שכתוב כאן?

להגיב

0