הדרכת הורים | עבודה עם ילדים מחוננים מזווית הראיה של אייכה

מחוננות בתחומים אקדמיים אינה קשורה בהכרח למחוננות בתחומים אחרים. כישורים כמו בשלות רגשית, פיסית, וכישורים חברתיים, גם אם הם תואמים את גילו של הילד המחונן, נמצאים לעיתים בפער מהכישורים הקוגניטיביים שלו. ילדים מחוננים וסביבתם הקרובה מתקשים לא פעם להתנהל עם הפער הזה. להורים יש נטייה להתמסר לפיתוח תחומי המחוננות של הילד לעיתים על חשבון ההתפתחות שלו  בתחומים האחרים (התפתחות רגשית וחברתית) נטייה שמגדילה את הפערים בתפקודו. מאמר קצר זה לא מתיימר לתאר את מורכבות העבודה בתהליך הדרכת הורים לילדים מחוננים אך מנסה להביא כמה מההבנות של שיטת אייכה בהתייחס לאתגרים הניצבים בפני ילדים מחוננים והוריהם בתהליך ההתפתחות.

לא קל להיות מחונן

משפחה בה אחד מהילדים מחונן מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים:

מחוננות בתחומים אקדמיים אינה קשורה בהכרח למחוננות בתחומים אחרים. כישורים כמו בשלות רגשית, פיסית, וכישורים חברתיים, גם אם הם תואמים את גילו של הילד המחונן, נמצאים לעיתים בפער מהכישורים הקוגניטיביים שלו. ילדים מחוננים וסביבתם הקרובה מתקשים לא פעם להתנהל עם הפער הזה. להורים יש נטייה להתמסר לפיתוח תחומי המחוננות של הילד לעיתים על חשבון ההתפתחות שלו  בתחומים האחרים (התפתחות רגשית וחברתית) נטייה שמגדילה את הפערים בתפקודו.

ילדים מחוננים נמצאים בסיכון שלא ייפתחו כישורי חיים כמו יכולת להתמיד במאמץ ולהתמודד עם תסכולים וכישלונות. הדבר נכון במיוחד לגבי שנות בית הספר היסודי והחטיבה שרבים מהמחוננים מעבירים ללא אתגרים וללא התנסות בתסכולים וכישלונות בתחום הלימודי. הם עלולים לאמץ מעין רפיון וציפייה שבתחום האקדמי הכול יבוא להם בקלות ולא לרכוש הרגלי למידה ויכולת להתמודד עם קשיים. כאשר הם נתקלים בקשיים (לרוב רק בסוף התיכון או כאשר הם מגיעים ללימודים גבוהים) הם חסרי כלים להתמודד עם המאמץ שנדרש מהם על מנת ללמוד. היעדר כלים להתמודדות ואכזבה מעצמם עלולים להביא למשבר.

 ילדים מחוננים נתקלים בקשיים אובייקטיביים למצוא אתגרים אינטלקטואליים בבית הספר הרגיל בו הם לומדים, הם סובלים משעמום ותסכול ולא תמיד יודעים איך לנהל אותם בצורה שלא תפריע לסביבתם. כתוצאה מכך הם בסיכון להרגיש אומללות בבית הספר ולהסתבך ביחסיהם עם צוות ההוראה.

 אם וכאשר ילד מחונן מוזמן להצטרף לאחת ממסגרות ההעשרה למחוננים, עליו להתמודד עם מעבר מלהיות "ראש לשועלים", למחפש מקומו בין אריות. בהרבה מקרים ההורים מגלים למגינת ליבם שהילד בוחר להימנע מהתמודדות עם הקושי ומבקש לוותר ולהימנע מללכת לשם.

 ילדים מחוננים מתמודדים עם קושי למצוא חברים שחולקים איתם נושאי עניין והשקפות עולם וחווים בשל כך בדידות. המבריקות שלהם עלולה להפוך אותם לחריגים. חלקם מפתח תכונות כמו יהירות וחוסר סובלנות שמקשות על השתלבותם בחברה. מגבירה את הסיכון העובדה שהם רגילים לתשומת לב מתפעלת. לעיתים קרובות הם נמצאים במרכז תשומת הלב של המשפחה.  בחברת הילדים לעומת זאת הם נאלצים לפגוש במצבים בהם הם לא במרכז, יכולותיהם אינן מוערכות בהכרח או לחילופין מעוררות קנאה. אם הם לא ניחנו בכישורים חברתיים מעולים הם עלולים למצוא את עצמם מתקשים למצוא את מקומם מבחינה חברתית בקרב בני גילם.

פעמים רבות בשל היותו של הילד מבריק ומסוגל לנסח בחדות את מחשבותיו ורגשותיו, הסביבה מתרשמת מרהיטות ההסברים שלו וההבנה של הסיבות להתנהגותו הופכת מבלי משים להצדקה שלהן. כך למשל ילד מחונן יכול להסביר שהוא מפריע או מתחצף למורה משום שהמורה משעמם ולא חכם. להורים ולמי שעובד עם הילד יש נטייה להתבלבל בין ההבנה לקושי של הילד (שאכן משתעמם בשיעורים או נאלץ להתמודד עם מורים פחות חכמים ממנו או עם ילדים פחות חכמים ממנו) לבין קבלת האופנים המזיקים שבהם הוא בוחר להתמודד עם הקושי.

אז מה עושים בהדרכת הורים בשיטת אייכה?

המודל התיאורטי של אייכה  נשען על ההבנה שבן האנוש זקוק לסביבה מכוונת ותלוי בה על מנת לפתח את היכולות הנדרשות להצמחת בריאות, ביטחון עצמי ומסוגלות להיות מאושר. בהדרכת ההורים של אייכה המדריך מנחה את ההורים כיצד להפוך להיות סביבה מכוונת שמעודדת התפתחות וגדילה ולא מאפשרת פנייה לכיוונים שאינם מקדמים את בריאותו הנפשית של הילד. מטפל אייכה יוצא מתוך הנחה שבריאות נפשית נשענת על שלוש יכולות: על יכולת האדם למצות את כישוריו, על יכולתו לדעת להיטיב עם עצמו, ולדעת להיטיב עם סביבתו. שלושת היכולות האלה ובמיוחד היכולת למצות את הכישורים והיכולת להשתלב היטב בסביבה החברתית, קשורות באופן חזק להתפתחות של הערכה עצמית גבוהה ושביעות רצון עצמית ויש להן השפעות מרחיקות לכת על מצב הרוח. כאשר קיימת בעיה באחד משלושת היכולות האלה הדרכת הורים יכולה לסייע.

בהדרכת ההורים בודקים באיזה תחום נמצאים הקשיים של הילד. היכן נותנת לו הסביבה מבלי משים היתרים ופטורים מהתמודדות עם אתגרים התפתחותיים (אינטלקטואליים, רגשיים או חברתיים). לאחר שמזהים את הקשיים מציע המטפל להורים ללמוד שפה מגדלת, באמצעותה יוכלו ההורים לכוון את הילד ליעדים התפתחותיים שהם מאמינים שייטיבו איתו ושהוגדרו בהדרכה.

למבוגרים האחראים על גידולו של הילד המחונן יש נטייה לפנות אליו בשפה שפונה אל ההבנה השכלית הגבוהה שלו. סביבת הילד המחונן נוטה להניח שאם הוא חכם ויכול להבין שכלית דברים הרי שגם רגשית הוא במקום הזה ומכאן קצרה הדרך לאכזבות, ציפיות לא מותאמות וקצרים בתקשורת.

שיטת אייכה מזהה את המצבים (השכיחים למדי) בהם הפנייה אל ההבנה השכלית של הילד המחונן איננה יעילה ואינה מובילה לתוצאות הרצויות. באמצעות השפה המגדלת ההורים לומדים לתקשר עם הילד בצורה שתהיה אפקטיבית ובו זמנית מכבדת ולכוון את הילד לעבר המטרות ההתפתחותיות שהוגדרו בהדרכת ההורים.

כתבו:
גב' הילה אלקיים, פסיכולוגית קלינית מדריכה, חברת צוות במרכז אייכה.
גב' רונית טייטל, יועצת פסיכולוגית וחינוכית עבדה בשירות הפסיכולוגי בירושלים בצוות מחוננים התמחתה באיתור טיפול וטיפוח מחוננים בטווחי גיל שונים, שותפה להקמת ביה"ס "אופק" והפנימייה למדעים ואומנויות. חברת צוות במרכז אייכה.

0